צור קשר 

  בשפה, כמו בחיים, צריך לדעת איפה לשים דגשים  

"

"

(גאולה ברקוביץ', "להתפעל מהפועל")

הפלוס שבלשון

עריכת לשון היא החוליה האחרונה המקשרת בין הכותב לקורא, ולכן לעורך הלשון תפקיד חשוב בבניית הטקסט ובהתקנתו טרם הגשתו לפרסום.

על עורך הלשון להבהיר את המעורפל בטקסט, לשנות את המבנה הדקדוקי כך שיהיה נכון וכן לתקן את השפה, את התחביר ואת השגיאות שנעלמו מעיני המחבר. עליו לערוך את הכתוב ועם זאת לשמור על סגנון הכתיבה האישי של הכותב.

תהליך העריכה מצריך שיתוף פעולה הדוק בין עורך הלשון למחבר הטקסט, שכן יש לערוך את הכתוב הן על פי רצון הלקוח והן על פי צורכי הטקסט התקני. שיתוף פעולה פורה והדוק בין עורך הלשון לכותב יוצר טקסט מעניין, איכותי וברור, המעלה את תחושת הביטחון העצמי של הכותב ומספק לו חוויה חיובית, הנאה ותוצאות מידיות.

יוצא אפוא שתפקידו של עורך הלשון הוא להיות אחראי לטקסט גולמי תקני, מדויק, ממוקד, מובן ומעניין. הדברים טובים ויפים בכתיבת ספר, עבודה אקדמית, מאמר, נאום או כל טקסט שהוא.

מהי עריכת לשון מקצועית, טובה ויסודית?

עריכת לשון מקצועית מפשטת ניסוחים מורכבים, מעשירה את אוצר המילים, מאחידה את המשלב, מדייקת בבחירת המילים ומאפשרת קריאה שוטפת וקולחת של הטקסט.

עריכת לשון טובה מלטשת את הכתוב ויוצרת טקסט קוהרנטי ועקבי, שבו יש קשר ברור והגיוני בין כל חלקיו, ועם זאת שומרת על סגנונו האישי של הכותב.

עריכת לשון יסודית מזהה פסיק שאינו במקומו, רווח כפול, אות מיותרת או שיבוש לשוני ועורכת אותם כך שמתקבל טקסט נקי משגיאות ובלא כל רבב.

סוגי עריכת לשון

הגהה והתקנה: תיקון סימני פיסוק, שגיאות כתיב, רווחים כפולים ומקפים או קווים מפרידים שאינם תקניים.

עריכת ליטוש: תיקוני תחביר, דקדוק ודפוס ושגיאות לשון.

עריכת לשון יסודית: תיקון סימני פיסוק, תחביר ודקדוק, ליטוש משפטים מעורפלים או מסורבלים, העשרת השפה ודיוק בבחירת המילים, מניעת חזרות, האחדת הכתיב והעלאת המִשלב, שמירה על זרימה הרמונית של הטקסט וקשר רעיוני בין הנושאים שבטקסט.

שכתוב: כתיבה מחדש של הטקסט.

  עוד לא הייתה עת לישראל, מיום צאתו מארצו, אשר האחדות הייתה דרושה לו כהיום. דבר גדול וכבד מאוד עלינו לעשות הפעם, אשר לא בכוח איש אחד ואף לא בכוח אלפי אנשים ייעשה – כי אם בכוח כל העם כולו. אך האחדות הזאת לא תהיה לו בלתי אם שפה אחת ידבר, ושפה אחרת מבלעדי שפת אבותיו לא תיתן לו האחדות הזאת  

"

"

(אליעזר בן־יהודה, מתוך מאמר בכתב העת "חבצלת", תרמ"ב, 1882)

התוצאה של עריכת הלשון אינה העברית התקנית בלבד, אלא גם הערך המוסף המשדרג ציונים, מעצים מסרים ומעניק עושר חווייתי. השפה היא הבסיס לאנושיות, למותר האדם מהבהמה מהיום שבו הפסקנו לנהום והתחלנו לנאום. השפה היא כלי, ושפה עשירה משמעה ארגז כלים עשיר המרחיב לא רק ידע אלא גם אפשרויות.​

 ערב אחד, לפני שנים – עוד לפני שחדר לחיינו הטלפון הסלולרי – צלצל הטלפון בביתי.  בתי הצעירה, אז בת חמש, ענתה לטלפון. "שלום, אפשר לדבר עם אבא?"  שאלה  המִתקשרת. "אבא בכלא", כך הקטנה. 

 שלום רב. שמי איסי שמש, ואני מתגורר במועצה האזורית אשכול שבמערב הנגב.  יש  המכנים אותנו עוטף עזה, הליצנים יאמרו חוטף עזה, ואני אעדיף את עוטף  ישראל. ואכן,  הייתי בכלא בערב ההוא. הייתי קרימינולוג צעיר יחסית, ועבדתי  בכלא באר שבע. בד  בבד לימדתי קרימינולוגיה וסוציולוגיה בתיכון האזורי,  ואחרי כן הייתי שלוש שנים  בשליחות האומה ביבשת החמישית (מקום מומלץ  לסבול ממנו למען המולדת). אלא שכל  השנים הללו נטה הלב אחר המכמנים  והרזים של לשונות בכלל ושל הלשון העברית  בפרט. הלוא המורשת הגנטית  מחייבת, וסבי עליו השלום היה העורך של האנציקלופדיה  Judaica. ההחלטה על  הסבה מקצועית הייתה אך טבעית, והמחלקה ללשון העברית  באוניברסיטת  בן־גוריון בנגב הייתה לי לבית שני. עוד לפני שסיימתי בהצטיינות את  לימודי  התואר השני במגמת עריכת לשון התחלתי לעבוד בעריכת ספרים ובעריכת  עבודות אקדמיות. יצאתי לדרך חדשה, מאתגרת ומרתקת. 

  עריכת לשון     ערך מוסף​

 עריכת ספרים, עריכת מאמרים אקדמיים 

 ועריכת תרגומים מאנגלית 

 עריכת עבודות אקדמיות 

 לתואר שני ושלישי 

 עריכה וכתיבה מסחרית – 

 הכנת מצגות, עריכת חומרים לאתרים,  לברושורים ולמסמכים רשמיים 

 הרצאות חווייתיות 

 מהן התועלות של השימוש בשפה תקנית, חדה, מדויקת, עשירה ובמשלב גבוה? 

 השגת מטרות

 ביטוי ליצירתיות

 הגשמת רעיונות – ממחשבות למילים

העשרת התקשורת

 שדרוג של איכות החומרים הכתובים